נקודה מהזוהר לפרשת כי תצא

הזכרנו כבר בפעמים קודמות שאחד מ"חלקי" הזוהר הוא הספר "רעיא מהימנא", שעוסק בסדר המצוות, ודורש כל אחת מהן על פי הפנימיות. ספר זה הודפס, ככל הנראה שלא כמתוכנן, על סדר הפרשות ובפרשת כי תצא, כמו ברבות מפרשות ספר דברים, יש רק "רעיא מהימנא".

על הפסוק והמצווה "ביומו תיתן שכרו", דורש הרעיא מהימנא- (בתרגום חופשי) "מצווה זו היא לתת שכר שכיר בזמנו... ראשי הישיבות העליונות והתחתונות שמעו- מלאך עליון הוא שכר השכיר, שליח העליון מהעולמות העליונים לקבל את יח הברכות שבתפילה, בכל יום שלוש פעמים... ביומו תיתן שכרו זו שחרית, ולא תבוא עליו השמש זו תפילת המנחה... וכו'".

על פי הדרשה העמוקה של המצווה לתת שכר שכיר בזמנו, השכיר שבפסוק הוא המלאך שבא בשליחות העולמות העליונים לקבל את השכר- התפילות. תפילות אלו, שנדרשות גם הן מהפסוק על פי זמנן, הן השכר העליון שמגיע לכל העולמות... וצריך לתת אותן בזמנן. יתכן שמה שמוביל לדרשה הוא ההקפדה על ה"זמנים" שהיא ללא ספק חלק חשוב בתפילות היומיות. אולם ללא ספק מה שמעניין בדרשה הוא ה"החלפה" של המעמדות. השליח העליון כאן איננו נותן או משפיע, אלא מקבל ומושפע. התפילות של בני האדם, הן אלו שנותנים שפע עליון לעולם. והעולמות העליונים הם אלו שאסור למנוע את שכרם. זה די מדהים... ולא פלא שהרעיא מהימנא מתחיל את דבריו ב- ראשי ישיבות שמעו!! כל מי שמתפלל, ומקפיד לעמוד בזמני התפילה, צריך לדעת את עוצמתו של העניין, את העובדה שהתפילה נותנת שפע גדול לכל העולמות כולם.